פסק-דין בתיק ע"א 29648-08-11

א.         בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ישראלה קראי-גירון) מיום 4.8.11 בתיק אזרחי 5269/07, לפיו חוייבה המערערת לשלם למשיב פיצוי בסכום של 1,125,811 ש"ח, בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט, לאחר ניכוי תשלום תכוף נומינאלי בסך 44,000 ש"ח, וזאת עקב תאונת הדרכים בה נפגע המשיב בתאריך 27.6.05.

ב.         אלה העובדות הצריכות לעניין:

המשיב, יליד 1969, נפצע בתאונת דרכים בתאריך המצויין לעיל, שעה שנהג ברכב.

חבותה של המערערת אינה שנויה במחלוקת והדיון בבית משפט קמא התמקד בשאלת גובה הנזק.

עובר לאירוע התאונה שירת המשיב כבלש במשטרת ישראל ובעטייה של התאונה נגרמה לו פגיעה רב מערכתית, והוא אושפז בבית החולים למשך ארבעה ימים.

לאחר האשפוז המשיב לא היה כשיר לעבוד למשך כשלושה חודשים, שלאחריהם הוא חזר לעבודה במשטרת ישראל, אם כי בתפקיד פקידותי ולא כבלש.

ג.          בחודש פברואר 2008 פרש המשיב לפנסיית והוא קיבל, נכון למועד שמיעת הראיות, פנסיה חודשית בסכום של 6,949.81 ש"ח לחודש (ברוטו), לפי חישוב בשיעור של 46.33% מן השכר הקובע.

לטענת המשיב פרישתו לפנסיית נכות נכפתה עליו מחמת מצבו הרפואי לאחר התאונה.

לעומת זאת, כך טוענת המערערת, לפרישתו של המשיב מן העבודה אין קשר לתאונה והעובדה שהמשיב עבד באופן סדיר עד פברואר 2008 מוכיחה שכושרו של המשיב לחזור לעבודה מלאה ולהשתכר משכורת מלאה למחייתו לא נפגע.

ד.         במשך שלושת חודשי אי הכושר לא נגרמו למשיב הפסדים כלשהם והוא קיבל ממשטרת ישראל משכורת מלאה ממועד התאונה ועד פרישתו לפנסיית נכות.

ה.         המשיב נבדק על-ידי ארבעה מומחים רפואיים מטעם בית-המשפט בגין פגיעותיו עקב התאונה:

בתחום א.א.ג. קבע המומחה הרפואי, ד"ר א. גורי, כי נותרה למשיב נכות בשיעור של 10% לצמיתות עקב התאונה בגין טנטון תמידי, וכן נכות בשיעור של 10% בגין פגיעה וסטיבולרית. המומחה בתחום זה גם נחקר על חוות דעתו בבית המשפט והעיד שממצאיו התבססו על מהימנות המשיב וגם על הערכתו של המומחה על יסוד הבדיקות שביצע.

המומחה ציין כי למשיב נגרמה חבלת ראש לא קלה המצדיקה קיומן של הפגיעות שהוא מצא אצל המשיב.

ו.          הגם שהדבר לא צויין בסעיף ב(4) בפסק דינו של בית משפט קמא (שם פורטו המומחים הרפואיים שהתמנו על-ידי בית המשפט) נציין שבתחום הנוירולוגי התמנה כמומחה רפואי פרופ' דוד ירניצקי, אשר בחוות דעתו מיום 31.12.07 קבע למשיב נכות נוירולוגית צמיתה בשיעור של 10%, בהסבירו שהיא מושתתת על שלושה אלמנטים: תסמונת בתר-חבלתית, עם כאבי ראש ורעד, עם גירוי של חוט השידרה הגבי. פרופ' ירניצקי גם המליץ לשקול מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי.

ז.          בתחום הנפשי נבדק המערער על ידי המומחה הרפואי ד"ר צ. קירש, שקבע בחוות דעתו כי המשיב סובל מהפרעת הסתגלות עם מרכיב דכאוני ופגיעה בתפקוד אישי והעמיד את נכותו הצמיתה של המשיב עקב התאונה על 10% לצמיתות, והוסיף כי נכות נפשית זו איננה קשורה לנכות הנוירולוגית שניתנה למשיב עקב פגיעתו בתאונה זו. המומחה גם העיד בפני בית המשפט כי הנכות הנוירולוגית שנקבעה למשיב מבוססת על רעד שנמצא אצל המשיב, ולדעת ד"ר קירש המקור של רעד זה איננו פסיכיאטרי.

ח.         בתחום האורתופדי נבדק המשיב על-ידי המומחה ד"ר דורון נורמן, שקבע בחוות דעתו כי למשיב נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין חוסר חיבור של עצם הבריח מימין והגבלה בתנועות הכתף.

ט.         לאחר שמיעת הראיות קבע בית משפט קמא כי הנכות הנוירולוגית שנקבעה למשיב מחד גיסא, והנכות הפסיכיאטרית מאידך גיסא, אינן חופפות. המדובר בנכויות שנקבעו על יסוד שימוש באותו סעיף במבחני הנכות של הביטוח הלאומי, אך על סמך אבחונים שונים ובעיות רפואיות שונות ונפרדות שמצא כל אחד מן המומחים אצל המשיב.

משכך, קבע בית המשפט כי נכותו הרפואית הצמיתה של המשיב עקב התאונה היא בשיעור משוקלל של 42%.

י.          באשר לנכותו התפקודית של המשיב קבע בית משפט קמא כי זו גבוהה מנכותו הרפואית וזאת בהתחשב בהתרשמות בית המשפט מעדותו, לרבות תיאור מצבו של המשיב על-ידי המומחים מטעם בית המשפט, שלא הכחישו את העובדה כי המשיב נזקק לטיפול תרופתי וסובל מרעד.